הרקע לירידת ערך הכסף
באמצע שנות השבעים התחוללה סערה במשפט הישראלי.
השופט צבי ברנזון הכריז בפסק דין שניתן בין חברת הביטוח ירדניה לבין חברת הספנות האחים עופר, כי הגיע הזמן לתת להתעלמות בתי המשפט מירידת ערך הכסף מכת חסד אחרונה, כלשונו.
פעם, קבע ברנזון בעצב, ערך הכסף היה יציב והלירה שטרלינג היתה איתנה כסלע מוצק בים סוער. לכן בתי המשפט באנגליה ובעקבותיהם אלה שבישראל יכלו להתעלם ממכה כלכלית זו.
" כיום" - קבע ברנזון - "הכל שונה. האינפלציה דוהרת והלירה הישראלית מעולם לא ידעה יציבות מהי. השינויים הם כעת כמעט ודאיים כהופעתו של הירח מחדש מדי חודש בחודשו. זו אינה תופעה מקומית בלבד, כי אם תופעה כלל עולמית, בקצב ובממדים שונים מארץ לארץ. אין מנוס איפוא בהתאמת המשפט למציאות שחלה בה תמורה כה מעמיקה וחסרת תקדים".
נראה עם זאת שדבריו של השופט ברנזון היו נועזים מדי. בתי המשפט בישראל המשיכו להכיר באינפלציה אך כיצירה ישראלית מקומית ולא כתופעה עולמית.
לגביהם, עדיין המטבעות הזרים איתנים כסלע מוצק.
משכורת שווה זהב
אריה אשרוב נפגע בתאונת דרכים. חמש שנים ומחצה נמשך משפטו עם מבטחת הרכב בו נסע, חברת הבטוח שמיר.
השופט מנחם אילן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי כושר השתכרותו של אשרוב כתוצאה ירד ב- 20% בהתאם לשיעור נכותו הרפואית.
ערב התאונה עבד אשרוב כסוכן למכירת תכשיטי זהב. משכורתו היתה נקבעת על פי מספר הקילוגרמים של זהב שמכר מדי חודש.
על כל קילוגרם זהב שמכר הרוויח 200 דולר קומיסיון. אשרוב מכר כשבעה קילוגרמים זהב בחודש. בהתאם שילשל לכיסו קומיסיון של 1,400 דולר לחודש.
התעלמות מירידת כוח הקנייה של הדולר
השופט מנחם אילן התעלם מכל השנויים שחלו במשך חמש וחצי שנות ההתדינות ובמיוחד מהעובדה שגם כוח הקניה של הדולר פחת בינתיים.
לגירסתו, אשרוב זכאי לפיצויים של בסיס 20% מהסך החודשי 1,400 דולר, מבלי להתחשב בכך שמדד יוקר המחיה בישראל עלה בישראל בינתיים הרבה מעבר לכוחו הריאלי של הדולר.
אשרוב חישב ומצא שאם היה השופט מתחשב באינפלציה בין יום התאונה ליום מתן פסק הדין היה סכום הפיצויים שהוא זכאי להם עולה בלמעלה מ- 30 אחוזים. הוא ערער לפיכך לבית המשפט העליון וביקש לתקן את העוול.
קביעת כושר השתכרות על בסיס דולרי
בבית המשפט העליון קבע השופט תיאודור אור כי אין משמעות לעובדה ששכרו של אשרוב היה משולם בפועל בשקלים. החשוב הוא שהוא נקבע בדולרים.
לכאורה, כך היה ממשיך להקבע שכרו של אשרוב לולא התאונה, בשל הנוהג לקבוע הן את מחיר הזהב והן את הקומיסיון על מכירתו בדולרים.
מאחר והפסדיו של אשרוב נקבעו בהנחה שהיה ממשיך להשתכר בעבודה בה עבד ערב התאונה, נראה שהדרך לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות על בסיס דולרי מבלי להתחשב בפחיתת ערכו, סבירה היא ואין להתערב בה.
צודקת חברת שמיר, הוסיף השופט אור ופסק, באמרה שכאשר הכנסתו של אדם, אפילו הוא ישראלי, נקבעת ואמורה להמשיך ולהקבע על בסיס דולרי, מן הראוי שגם חישוב הנזק - הגריעה מהכנסתו - תיעשה על בסיס דולרי בלבד.
מסמך 61
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531